ה-7 באוקטובר - התהליך המקדים
פרק א': תהליך ההדרדרות הרוחני והבטחוני
תורת ישראל, בשני מקומות, מתארת מה יקרה אם נלך ונתרחק מה', ונשקע חס וחלילה בעבירות ובחטאים חמורים. ה' אומר לנו בתורה דבר פשוט:
"וְאִם בְּזֹאת לֹא תִשְׁמְעוּ לִי וַהֲלַכְתֶּם עִמִּי בְּקֶרִי
וְהָלַכְתִּי עִמָּכֶם בַּחֲמַת קֶרִי"
(ויקרא כו', כז'- כח')
"קרי" פירושו 'מקרי', 'זה סתם במקרה'. כלומר: על כל צבא שתבוא, אם נגיד שהיא באה 'במקרה', ולא מבין שהכל מאת ה', תבוא צרה גדולה יותר. וכך שוב ושוב, עד שכבר לא נוכל להגיד שזה במקרה. עד שנבין שהכל מגיע מאת ה', ונעשה תשובה, ונחזור להיות מי שאנחנו באמת - עם ה'.
אז בואו נחזור על היסטוריית הצרות שעברנו ב-40 השנים האחרונות. שימו לב להידרדרות הביטחונית מצרה לצרה.
- 1987 - אינתיפאדה. התקוממות הפלסטינים. הנשק העיקרי: אבנים.
- 2000 - האינתיפאדה השניה. נשק חם, מחבלים מתאבדים, אוטובוסים מתפוצצים.
- 2006 - מלחמת לבנון השנייה. טילים ורקטות. מאות אלפי מפונים. הערים הגדולות בצפון הפכו למספר שבועות לערי רפאים.
- 2007 - השתלטות חמאס על רצועת עזה. מאז: ירי רקטות הולך וגובר מהרצועה, בתחילה לישובי עוטף עזה, בהמשך ברדיוס הולך וגדל עד תל אביב, ירושלים, ופאתי צפון הארץ. מצב זה נמשך במשך 16 שנים. בינתיים, הממ"דים בבתים עומדים בפגיעה ישירה.
- 2023 - ה-7 באוקטובר. מיני שואה. ישובים שלמים נטבחו, נאנסו ונרצחו. אלפי הרוגים. מאות חטופים. מלחמה של שנים, שנמשכת עד מועד כתיבת שורות אלו.
- 2025 - טילים מאיראן. בניינים קורסים. כל הארץ על הכוונת. הממ"דים בבתים כבר לא עומדים בפגיעה ישירה.
ניתן בקלות לראות את תהליך ההידרדרות. תהליך רציף ומתמיד אל מול עינינו.
ברחמי ה' הצרות הללו עטופות בריכוכים. אבל צרה היא צרה, ואי אפשר להתעלם.
לאחרונה פורסם כי מחצית מהצעירים בישראל שומרים שבת, על מלא. ברוך ה', מציאות שלא היתה מעולם בארץ בעידן המודרני. יש התקדמות. אבל - הפרהסיה הציבורית עדיין נגועה כולה לצערנו בפריצות, ניאוף,חילולי שבת בפרהסיה, להט"ב, משכב זכר ומה לא.
ולכן, על פי מה שלמדנו עתה, אנחנו חייבים להבין: גם תהיה הפסקה בצרות, הצרה הבאה תהיה קשה עוד יותר.
אלא אם נעשה תשובה, בחיינו הפרטיים וגם במרחב הציבורי.
יהי רצון שאנחנו טועים, אך המקרא אומר זאת במפורש:
"חַי אָנִי נְאֻם אֲדֹנָי יֱהֹוִה
אִם לֹא בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבְחֵמָה שְׁפוּכָה
אֶמְלוֹךְ עֲלֵיכֶם"
(יחזקאל כ', לג')
כל זאת כמובן אלא אם נתעורר, נעשה תשובה, ונחזור להיות, כל אחד באופן פרטי וכולנו יחד, עם ישראל, העם היהודי, עם ה'.
פרק ב': עריות ומשכב זכר
על פי מסורת עם ישראל, בית המקדש הראשון חרב על שלוש העבירות החמורות ביותר: עבודה זרה, גילוי עריות, שפיכות דמים. מצוות אלו הן "ייהרג ובל יעבור": אסור ליהודי לעבור עליהן, גם לא כשאקדח מכוון לראשו.
"עריות" היא צורת הרבים בעברית של המילה "ערווה". איסור "עריות" מתייחס לכל היחסים האסורים שבתורה:
- אסור לגבר לשכב עם אישה נשואה.
- אסור לגבר לשכב עם אישה נידה.
- אסור לאב להפקיר את בתו לקיום יחסי מין מחוץ לנישואין.
- אסור לגבר לשכב עם גבר.
מאז שנות ה-80 של המאה ה-20, בהשפעת תרבות המערב העולמית יש לציין, חלה הידרדרות מוסרית בלתי נתפשת בישראל. בזה אחר זה, הפרהסיה והתרבות החילונית החלו לעודד בגלוי את כל העבירות הנ"ל.
ב-15 השנים האחרונות שלפני ה-7 באוקטובר, נחצה הגבול הסופי: גם יחסי מין בין גברים הפכו לאידיאל, עם דגל, שירים ומצעדי גאווה.
12 ימים לפני ה-7 באוקטובר, מפגינים 'פוצצו' תפילת יום כיפור בתל אביב. סידורי תפילה עם שם ה' הושלכו על הרצפה, ודגל משכב זכר הונף על בימת בית הכנסת הזמני.
13 ימים לאחר מכן, נכנסו למציאות חדשה, של מיני שואה, מלחמה שלא נגמרת, וכאוס.
אם היינו חיים באותם ימים שלפני חורבן בית המקדש הראשון והגלות, האם היינו מתקנים את דרכינו וניצלים? האם נעשה את זה היום? זה בידיים שלנו.