סוכות
הידעתם כי ככל הנראה נמצאו הסוכות בהן גרו בני ישראל במדבר?
"בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים…
כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם"
(ויקרא כג' מב'-מג')
על פי אחת הדעות בגמרא, מדובר בסוכות מגורים, בהן גרו בני ישראל במהלך הנדודים במדבר. ואם כך, הלכות סוכה שהועברו מדור לדור, אלפי שנים מאז ועד ימינו, צריכות להיות תואמות לסוכות שיימצאו החוקרים במדבר. הנה עיקר ההלכות:
עיקרי הלכות סוכה:
א. הגג צריך להיות "סכך": ענפים תלושים מן הצומח -
"צריך שיהיה גידולו מן הארץ,
וצריך שיהיה תלוש ולא מחובר לקרקע"
(ילקוט יוסף, הלכות סוכה, סימן תרכט' סעיף א')
(סכך על פי ההלכה -
מן הצומח, ותלוש)
ב. הקירות יכולים להיות מכל דבר, רק שיהיה עמיד לרוח. אפילו אבנים או בטון -
"כותלי הסוכה…
אפשר לעשותם מכל דבר העומד בפני הרוח"
(ילקוט יוסף, הלכות סוכה, סימן תקל' סעיף א')
(קירות סוכה על פי ההלכה -
עמידים ברוח מצויה)
פלאי פלאים, נמצאו מבנים עתיקים רבים מדבר סיני, בהם:
א. הגג - מן הצומח, או שלא שרד וגג מן הצומח זה אופציה מדעית סבירה.
ב. הקירות - קירות אבנים עמידים ברוח.
ג. מבני נדודים - נבנו שלא על מנת להשתקע.
ד. ננטשו מרצון - ברבים מהם אין עדות למלחמה, אסון טבע וכדומה.
ה. באתרים שונים לא נמצאו מקורות מים או מזון טבעיים - לא ידוע ממה חיו מי שגרו בהם (נזכיר שבתורה מתואר שבני ישראל ניזונו מִמָן מן השמים, ושתו מי באר ניסית שליוותה אותם במדבר).
ו. מבנים לטווח קצר, קטנים, תכליתיים, מינימליסטיים. במקרים רבים חדר יחיד, קטן, בקוטר 3 עד 6 מ'.
האתרים והמבנים שנמצאו
(סימולציית מבנה באתר Sheikh Mukhsen)
(סימולציית מבנה באתר Nabi Salah)
(סימולציית מבנה באתר Sheikh Awad)
(סימולציית מבנה באתר Watiya North)
(סימולציית מבנה באתר - Wadi Umm Tumur, Site 1014)
(סימולציית מבנה באתר - Feiran I)
הערה: התמונות שלעיל, וגם בסעיף הבא, הינן סימולציית שחזור של המבנים שנמצאו באתרים, בתוספת גג ענפים (כפי שנתגלה בחלק מהאתרים שהיה להם, או כפי שנתגלה באתרים אחרים שיתכן שהיה להם, כל אתר לגופו). התמונות הופקו באמצעות AI. השתדלנו להיות נאמנים למקור ככל האפשר.
סימולציה - מבנה עתיק ממדבר סיני אל מול סוכה בת ימינו
(משמאל - מבנה עתיק ממדבר סיני - סימולציית Nawamis מכוסה סכך ענפים.
מימין - סוכה בת זמננו)
מקורות תורניים
- "בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים… כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם." (ויקרא כג' מב'-מג')
- " על פִּי ה' יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל פִּי ה' יַחֲנוּ." (במדבר ט' יח')
- "הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם" (שמות טז', ד')
מקורות מדעיים
א. מבני אבן עם גג מן הצומח / אפשרות לגג אורגני
Beit-Arieh, I. (1978). A Canaanite site near Sheikh Mukhsen: Recent discoveries in southern Sinai. Expedition, 20(4), 8–11. https://www.penn.museum/sites/expedition/a-canaanite-site-near-sheikh-mukhsen/
Beit-Arieh, I. (1992). Buildings and settlement patterns at Early Bronze Age II sites in southern Israel and southern Sinai. In A. Kempinski & R. Reich (Eds.), The architecture of ancient Israel: From the prehistoric to the Persian periods (pp. 81–84). Israel Exploration Society.
ב. מגורים זמניים / עונתיים ואורח חיים נייד או נייד־למחצה
Beit-Arieh, I. (1981). A pattern of settlement in southern Sinai and southern Canaan in the third millennium B.C. Bulletin of the American Schools of Oriental Research, 243, 31–55. https://doi.org/10.2307/1356658
Beit-Arieh, I. (1986). Two cultures in southern Sinai in the third millennium B.C. Bulletin of the American Schools of Oriental Research, 263, 27–54. https://doi.org/10.2307/1356909
Beit-Arieh, I. (1992). Buildings and settlement patterns at Early Bronze Age II sites in southern Israel and southern Sinai. In A. Kempinski & R. Reich (Eds.), The architecture of ancient Israel: From the prehistoric to the Persian periods (pp. 81–84). Israel Exploration Society.
Sebag, D. (2005). The Early Bronze Age dwellings in the Southern Levant. Bulletin du Centre de recherche français à Jérusalem, 16, 222–235. https://journals.openedition.org/bcrfj/256
ג. Nawamis הרוסים שבהם אבני המבנה הוסרו או נעשה בהן שימוש משני
Bar-Yosef, O., Belfer-Cohen, A., Goren, A., Hershkovitz, I., Ilan, O., Mienis, H. K., & Sass, B. (1986). Nawamis and habitation sites near Gebel Gunna, Southern Sinai. Israel Exploration Journal, 36(3/4), 121–167. https://www.jstor.org/stable/27926027
הערות:
- הממצא פורסם בספרי "ארכיאולוגיה תנ"כית" מאת הרב זמיר כהן.
- בספר "ארכאולוגיה תנ"כית" מובאות התאמות נוספות בין המבנים לסוכות בני ישראל.
- הרב זמיר כהן הציג בעיקר את אתרי ה-Nawamis, במאמר זה שלנו הבאנו מקורות ואתרים נוספים.
מקורות:
מאמר זה היה תקציר ממצא מספרי "ארכאולוגיה תנ"כית" מאת הרב זמיר כהן, עם תוספות שלנו (ג.פ.). מקורות ופרטים נוספים שם:
(סדרת ספרי "ארכאולוגיה תנ"כית" - מאת הרב זמיר כהן)
(הרב זמיר כהן)
(תמונה: By Avihaizk93, Wikimedia)
שאלות ותשובות:
שאלה:
אבל ה-Nawamis (נואמיס) שמשו מבני קבורה, לא מגורים.
וגם: ה-Nawamis (נואמיס) נמצאו עם גג אבן ולא מן הצומח.
תשובה:
בספר "ארכאולוגיה תנ"כית" אכן הרב זמיר כהן התייחס בעיקר לנואמיס, בין היתר בהתבסס על הספר "התנ"ל האבוד" של החוקר יהושע עציון. אבל במאמר זה הבאנו שישה אתרים נוספים שאינם אתרי נואמיס.
לגבי הנואמיס עצמם:
א. ברבים מהם אכן נמצאו קברים, אך לא בכולם.
ב. ברבים מהם אכן נמצאו גגות אבן, אך לא בכולם. בחלקם לא נמצאו כל שרידי גג (אם היה גג אבן שקרס - היכן האבנים?) מה שתומך בהשערה שהגג היה מן הצומח.
ב. גם אם כולם היו מבני קבורה - הרי גם זו תואם למסופר בתורה. כידוע, דור המדבר נדד 40 שנה לא עקב הדרך הארוכה, אלא כעונש על "חטא המרגלים". רק הדור שלאחריו נכנס לארץ. 40 שנות הנדודים נועדו להמתנה למותם של דור "חטא המרגלים". ואכן, לא מפתיע למצוא קברים רבים במדבר - גם כאן ההתאמה לתורה מדוייקת (שהרי מה המוטיבציה של ציוילזציה כלשהי לנדוד למעמקי מדבר סיני ולקבור את מתיה שם?).
"בַּמִּדְבָּר הַזֶּה יִפְּלוּ פִגְרֵיכֶם"
(במדבר יד', כט')
שאלה:
התארוך לא מתאים.
תשובה:
א. עיין בפרק "התארוך המדעי" בספר "עולמות משתלבים 1" .