כינים
בפרק זה נעסוק בסוגיה המפורסמת - האם כינה נוצרת מזיעה? טענה זו היא טענה גדולה ומפורסמת של המנגחים את הדת. נביא כאן, כמו בשאר הספר "עולמות נפגשים 4", תקציר דברי הרב זמיר כהן בספרי "המהפך" בעניין זה, בתוספת ממצאי בחינה נוספת שביצענו בנושא.
ראשית, המקורות. נזכיר כי כשבוחנים סוגייה יש לעיין בכל המקורות העוסקים בעניין, ולא רק באחד. הנה הם לפניכם:
"ההורג כינה בשבת - כהורג גמל בשבת"
(שבת קז' ע"ב)
"ההורג כינה בשבת כהורג גמל"
(ירושלמי שבת ח' ע"א)
[כלומר - לכינה חיות מלאה כבעל חיים גדול]
"וכינה אין פרה ורבה?
והאמר מר [הרי כבר אמר החכם-]
יושב הקב"ה וזן מקרני ראמים ועד ביצי כינים"
(שבת קז' ע"ב)
"הקב"ה [ה']... זן את כל העולם כולו
מקרני ראמים עד ביצי כנים"
(עבודה זרה ג' ע"ב)
"כינה דאינה פרה ורבה"
(שבת קז' ע"ב)
"כינה דזכר ונקבה"
(גיטין סט' ע"ב)
כפי שניתן לראות בבירור: בשום מקום בגמרא לא נטען שהכינה נוצרת מזיעה.
מה כן מלמדת אותנו הגמרא?
א. יש מיני כינים שיש להן זכר ונקבה (גיטין סט' ע"ב).
ב. יש מיני כינים שמתרבות שלא על ידי זכר ונקבה (שבת קז' ע"ב. נשים לב שהביטוי "אינה פרה ורבה" פירושו הוא שאין לה הפרייה על ידי זכר ואז רבייה על ידי נקבה. כלומר: צורת הריבוי שלה איננו על ידי זכר ונקבה).
האם שתי טענות אלו נכונות מדעית?
כן בהחלט.
א. רוב הכינים מתרבות על ידי זכר ונקבה.
ב. יש מיני כינים המתרבות "רביית בתולים" (Parthenogenesis) - רבייה עצמית, שלא על ידי הפריית זכר את הנקבה. לדוגמא: המין Bovicola bovis, מקבוצת כיני ה-Mallophaga - "הכינים הלעסניות", מתרבה "רביית בתולים" (Parthenogenesis. ויש עוד מינים כאלו. מקורות בסוף המאמר).
(ה-Bovicola bovis: כינים המבצעות רבייה בתולים.
תמונה להמחשה)
נשים לב שוב, שממצא ב' הינו רק מהמאה ה-20. הגמרא ציינה זאת קרוב ל-2000 שנה לפני כן, כך שלא רק שאין כאן קושיה על הגמרא, אלא שגם כאן יש לנו ממצא תורה ומדע מרתק.
אז מאיפה הגיעה הטענה שלדעת חז"ל כינים נוצרות מן הזיעה?
אין מקור בחז"ל על כך שכינים נוצרות מהזיעה. אבל, הגמרא מסיקה למסקנה בסוגייה האמורה, שמותר להרוג כינים בשבת. נושא זה העסיק את המפרשים בדורות המאוחרים יותר, לאחר תקופת חז"ל, שניסו להבין מדוע. שהרי הכינה נראית כבעל חיים לכל דבר ומדוע יהיה מותר להורגה?
המפרשים, שאינם חז"ל, הציעו את עניין הזיעה:
"כינה הלבינה אינה פרה ורבה אלא באה מזיעת האדם"
(טורי זהב, שולחן ערוך אורח חיים שטז ט)
"כנה דאינה באה מזכר ונקבה אלא באה מן הזיעה לא חשיבא בריה"
(משנה ברורה שם)
"הריגה בכנים משום שבא מן הזיעה ואינם פרים ורבים"
(ביאור הלכה שם)
"ומה שמותר לענין כינה אפשר משום שנתהוה מזיעה או משום צערא ומאיסותא התירו לגמרי"
(ביאור הלכה שם)
"הלא כינה אינה באה מזו"נ כ"א מן הזיעה"
(משנה ברורה שם)
"כינה הנולדת מן הזיעה"
(משנה ברורה שם)
ועוד. אלה המקורות עליהם מדובר בעניין הזיעה.
אלא שגם כאן, למרבה ההפתעה, אין טעות, אלא יש ממצאי תורה ומדע נוספים. ונסביר.
לאחר שלמדנו כי יש כינים שמתרבות רבייה עצמית ("רביית בתולים", Parthenogenesis), נציין עוד כי אכן הזיעה הינה סביבה נוחה מאוד למחיה עבור הכינים. זאת עובדה מדעית (מקורות בסוף המאמר). החום והלחות גורמים להם לשגשג. זאת כפי שידוע לכולנו: הפתרון לבעיית כינים הוא קודם כל חפיפת הראש - הסרת הזעה, הלכלוך, וניקיון הראש.
(זיעה על ראש האדם נוחה מאוד לכינים.
עובדה מדעית, תמונה להמחשה)
מדעית, ככלל אצבע ניתן לומר כי:
- כינים שורדות בצורה מיטבית בלחות של 70%–90%.
- הן אינן שורדות היטב כאשר הלחות יורדת מתחת ל־40%.
- טמפרטורות של כ־29–32°C נחשבות מיטביות עבורן.
הזיעה אם כן, עוזרת לכינים לשרוד ולהתקיים.
ולכן אנו טוענים שדברי חכמים בעניין תלות ילודת הכינים בזיעה כוונתן פשוטה:
1. הזיעה עוזרת מאוד לכינה הצעירה הבוקעת מהביצה לשרוד (מוסכם כיום מדעית).
2. בפרט, עבור כינים שנולדות מרבייה עצמית, הזיעה היא קריטית להישרדות.
3. הזיעה אף מעודדת רביית בתולים (Parthenogenesis).
ממצא 1 כבר מוסכם כיום מדעית. ממצאים 2 ו-3 עדיין לא, אנו ממליצים לקורא היקר לשמור מאמר זה ליום שיימצאו אישושים מדעיים גם לכך, ויתגלה לפנינו עוד ממצא (ואפילו שני ממצאים) של תורה ומדע. כמו רבים רבים שהתגלו בדורות האחרונים.
שאלות ותשובות:
שאלה: אז מדוע מותר על פי הגמרא להרוג כינים בשבת?
תשובה:
ככל הנראה ההסבר הכולל, מעבר לדברי חכמים שהבאנו לעיל הוא כך: כמו שמותר להרוג חיידקים, וכמו שבתנאים מסוימים אין בעיית כשרות בתולעים מסויימות שבקעו וגדלו בתוך פרי ומעולם לא יצאו ממנו (לא "פירשו", מלשון לפרוש החוצר מהפרי).
כלומר, אנו רואים שיש יצורים שאמנם הם חיים, אך רמת החיות שלהם כה ירודה, עד שמבחינה הלכתית יש הקלות מסויימות מבחינת היותם נחשבים בכלל "חיים".
הכינה היא טפיל, ללא כל חיות עצמית, כלומר ללא יכולת לשרוד לאורך זמן שלא בסביבת צמודה לגוף המארח. ולכן, מבחינה הלכתית אין לה חיות בפני עצמה עד שיהיה אסור להורגה בשבת (כן שמענו מפי ר' דניאל בלס).
מקורות:
תנאי מחיה נוחים לכינים -
Sangaré AK, Doumbo OK, Raoult D. Management and Treatment of Human Lice. Biomed Res Int.
2016;2016:8962685. doi: 10.1155/2016/8962685. Epub 2016 Jul 27. PMID: 27529073; PMCID: PMC4978820.
https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC4978820/
רביית הבתולים - כינים מסוג Bovicola bovis -
Lice (Phthiraptera) - Factsheet for health professionals
https://www.ecdc.europa.eu/en/all-topics-z/disease-vectors/facts/factsheet-lice-phthiraptera