הירח מתכווץ
NASA, ארה"ב, שנת 2010. תגלית מדעית חדשה. מבדיקת הסדקים שעל פני הירח, וגילו: בעבר, הירח התכווץ. ועוד תגלית, מהחצי השני של המאה ה-20: מסתבר שבתחילת דרכו היה הירח מכוסה מאגמה (לבה), כלומר גוף דולק ומאיר (על פני השטח). נזכיר שכיום הירח אינו מאיר בעצמו, אנו רואים אותו על ידי אור השמש שמוחזר אלינו ממנו.
אז נסכם את התגליות:
1. הירח התכווץ (מעט - בכ-100 מ').
2. הירח היה דולק ומאיר (על פני השטח).
כעת נבין מה המשמעות של תגליות אלו. שימו לב שהירח והשמש כיום נראים בגודל דומה בשמי כדור הארץ. זה לא במקרה (אגב, זה כשלעצמו מעיד על תכנון). השמש רחוקה פי 400 מהירח, אך גם גדולה ממנו פי 400. לכן בשמים הם נראים לנו באותו גודל.
כעת, אם בעבר הירח היה גוף דולק ומאיר (מעל פני השטח) בפני עצמו, הרי שבשמים היינו רואים שתי שמשות:
(שמי כדור הארץ בעבר - שתי שמשות.
תמונה להמחשה)
מה נאמר על כך במסורת עם ישראל?
"וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים,
אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים,
אֶת-הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם,
וְאֶת-הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה"
(בראשית א', טז')
על פי המסורת אין מילה מיותרת בתורה - שהרי מדובר בטקסט על טבעי שניתן לנו מבורא עולם. אך כאן לכאורה יש 4 מילים מיותרות (!). הנה לפנינו הפסוק שוב, ללא המילים "אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים":
"וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים…
אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם,
וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה"
(בראשית א', טז')
שמש, ירח, הכל ברור. כלומר, הפסוק מובן היטב גם ללא 4 מילים אלו. אז מדוע הן כתובות שם?
מכאן למדו גדולי ישראל, בפשטות מדהימה, ומתוך ביטחון בדיוק המושלם של התורה,. שאם הירח בתחילת דרכו נקרא גם הוא מָּאוֹר גָּדֹל (שהרי כתוב "שני המאורות הגדולים"), אז בוודאי שבתחילת הדרך, בשמי כדור הארץ נראו שתי שמשות. גם הירח פלט אור.
בהמשך הפסוק הירח הופך להיות "מאור קטן", ורק המשמש נשארת "מאור גדול", ומכאן שבוודאי -
1. הירח התכווץ.
2. הירח היה דולק ומאיר.
הנה המקורות לפניכם:
1. הירח התכווץ -
"אמרה ירח לפני הקב"ה [ה']
רבש"ע [ריבונו של עולם]
אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה לכי ומעטי את עצמך…
אמר הקב"ה [ה']...
מיעטתי את הירח"
(חולין ס' ע"ב)
"אמר הקב"ה [ה']...
מיעטתי את הירח"
(שבועות ט' ע"א)
"נתמעטה הלבנה"
(רש"י בראשית א' טז')
"נתמעטה הירח"
(אור החיים בראשית א' יד',
אור החיים בראשית א' טז')
"מיעט צורתה"
(אבודרהם שם)
2. הירח היה דולק ומאיר -
"שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים"
(בראשית א', טז')
"הגדולים… [נאמר] על אורם"
(אבן עזרא בראשית א' טז')
"שנעשה מאור הקטן"
(ברטנורא שם)
דיוק מופלא בפסוקי התורה, דיוק מופלא במדרשי חז"ל ובכתבי גדולי המפרשים, כפי שנתגלה למדע המודרני רק במאה ה-20 וה-21.
תיאור הממצאים בשפה מדעית
למעוניינים, נתאר כעת את הממצאים בשפה מדעית מדויקת יותר.
בשנת 2010 פורסם בכתב העת Science מחקר שהתבסס על תמונות ברזולוציה גבוהה שצולמו באמצעות החללית Lunar Reconnaissance Orbiter. החוקרים זיהו על פני הירח מבנים טקטוניים צעירים המכונים lobate scarps — מצוקים שנוצרו לאורך העתקי דחיקה (thrust faults). מבנים אלה מעידים שקליפת הירח נדחסה כאשר פנים הירח התקרר והתכווץ.
לכן, אין מדובר פשוט ב"סדקים" שנמצאו על הירח, אלא במבנים גאולוגיים שהצורה והגאומטריה שלהם מעידות על דחיסה של הקרום כתוצאה מהתכווצות הירח. מן ההעתקים שנחקרו הוערך שההתכווצות הגלובלית בתקופה הגאולוגית המאוחרת של הירח שקולה לירידה של בערך 100 מטר ברדיוס הירח.
מחקרים מאוחרים יותר מצאו קשר בין חלק מהעתקים הצעירים לבין רעידות ירח רדודות, וחיזקו את האפשרות שהירח אינו גוף גאולוגי "מת" לחלוטין, אלא שפעילות טקטונית מסוימת נמשכה עד לתקופות גאולוגיות קרובות מאוד לזמננו — וייתכן שאף נמשכת במידה מסוימת כיום. בהתאם לכך, ניתן לומר בזהירות שהירח התכווץ לאורך ההיסטוריה שלו, וככל הנראה תהליך ההתכווצות האיטי הקשור להתקררות פנימית עדיין לא הסתיים לחלוטין.
בנפרד מן הממצא של שנת 2010, מחקר הירח מלמד גם על מצב שונה מאוד שהיה קיים בראשית דרכו של הירח. לפי המודל המקובל של התפתחותו המוקדמת, הירח הצעיר היה חם במידה קיצונית, ובשלבים מוקדמים היה מכוסה באוקיינוס עמוק, וככל הנראה גלובלי, של סלע סיליקטי מותך — "אוקיינוס מאגמה ירחי" (Lunar Magma Ocean). השערה זו התפתחה כבר בעקבות ממצאי משימות אפולו בשנות ה־60 וה־70, ובפרט מתוך חקר הסלעים שהוחזרו מן הירח. אחד מקווי הראיות המרכזיים הוא הרכבם של סלעי אנורתוזיט עתיקים מן הרמות הירחיות. לפי המודל, כאשר אוקיינוס המאגמה החל להתקרר ולהתגבש, מינרלים מסוימים — ובמיוחד פלגיוקלז — צפו כלפי מעלה ותרמו ליצירת הקרום הקדום של הירח.
מכאן שהירח הקדום - פניו היו לוהטים וזוהרים. חומר סלעי מותך בטמפרטורות של למעלה מאלף מעלות פולט קרינה תרמית, שחלק ממנה נמצא בתחום האור הנראה. זוהי תופעת ליבון (incandescence) — אותה תופעה שבגללה לבה לוהטת נראית אדומה, כתומה ולעיתים צהובה.
לכן, בשלב שבו פני הירח עצמם היו מכוסים בסלע מותך ולוהט, הם לא היו רק מחזירים את אור השמש כפי שעושה הירח כיום, אלא גם פלטו אור נראה מעצמם כתוצאה מטמפרטורתם הגבוהה. תיאור מדעי של NASA אף כינה את פני הירח הקדום “an incandescent ‘ocean’ of red-hot silicate melt” — כלומר, בקירוב, "אוקיינוס לוהט וזוהר של סיליקט מותך".
ככל שאוקיינוס המאגמה התקרר, החל להיווצר מעליו קרום מוצק, ששימש גם שכבת בידוד. מרגע שנוצר קרום כזה, המצב השתנה בהדרגה. כיום המצב כמובן שונה לחלוטין: פני הירח קרים מכדי לזהור באור נראה כתוצאה מחומם, ולכן האור הנראה שאנו רואים מן הירח כיום הוא בעיקר אור השמש המוחזר מפניו.
סיכום - בשפה מדעית
1. הירח התכווץ
* כתוצאה מהתקררות פנימית.
* מבנים טקטוניים צעירים שהתגלו באמצעות LRO בשנת 2010 סיפקו ראיות לכך.
* מחקרים מאוחרים מצביעים על כך שייתכן שהפעילות הקשורה להתכווצות נמשכת במידה מסוימת גם כיום.
2. בראשית דרכו הירח פלא אור נראה
* בראשית דרכו היה הירח מכוסה באוקיינוס של מאגמה לוהטת.
* כאשר חומר מותך זה היה חשוף על פני השטח, הוא פלט אור נראה כתוצאה מחומו.
* לכן אפשר לתאר את פני הירח הקדום כלוהטים וזוהרים מעצמם.
* עם התקררות הירח והיווצרות קרום מוצק, הזוהר הזה פחת ונעלם.
מקורות מדעיים:
Watters, T. R., Robinson, M. S., Beyer, R. A., Banks, M. E., Bell, J. F., III, Pritchard, M. E., Hiesinger, H., van der Bogert, C. H., Thomas, P. C., Turtle, E. P., & Williams, N. R. (2010). Evidence of recent thrust faulting on the Moon revealed by the Lunar Reconnaissance Orbiter Camera. Science, 329(5994), 936–940. https://doi.org/10.1126/science.1189590
Watters, T. R., Weber, R. C., Collins, G. C., Howley, I. J., Schmerr, N. C., & Johnson, C. L. (2019). Shallow seismic activity and young thrust faults on the Moon. Nature Geoscience, 12(6), 411–417. https://doi.org/10.1038/s41561-019-0362-2
Elkins-Tanton, L. T., Burgess, S., & Yin, Q.-Z. (2011). The lunar magma ocean: Reconciling the solidification process with lunar petrology and geochronology. Earth and Planetary Science Letters, 304(3–4), 326–336. https://doi.org/10.1016/j.epsl.2011.02.004
Schaefer, L., & Elkins-Tanton, L. T. (2018). Magma oceans as a critical stage in the tectonic development of rocky planets. Philosophical Transactions of the Royal Society A: Mathematical, Physical and Engineering Sciences, 376(2132), Article 20180109. https://doi.org/10.1098/rsta.2018.0109
Hawaiian Volcano Observatory. (2017, February 23). Volcano Watch—Remotely measuring the temperature of Kīlauea lava. U.S. Geological Survey. https://www.usgs.gov/news/volcano-watch-remotely-measuring-temperature-kilauea-lava
McKay, G. A. (1992). Europium in mare basalts: Support for a global lunar magma ocean? In M. T. Zuber, O. B. James, J. I. Lunine, G. J. MacPherson, & R. J. Phillips (Eds.), Planetary geosciences 1989–1990 (NASA SP-508, pp. 42–46). National Aeronautics and Space Administration, Scientific and Technical Information Program. https://ntrs.nasa.gov/api/citations/19920019102/downloads/19920019102.pdf
מקורות:
מאמר זה היה תקציר ממצא מספרי "המהפך" מאת הרב זמיר כהן (עם תוספות והרחבות שלנו). מקורות ופרטים נוספים שם:
(סדרת ספרי המהפך - מאת הרב זמיר כהן)
(הרב זמיר כהן)
(תמונה: By Avihaizk93, Wikimedia)