פרו ורבו

"פרו ורבו" (בראשית א' כב', בראשית א' כח') - הידעתם כי בשתי מילים אלו מהתורה, טמון מידע מדעי נפלא, שנתגלה לאנושות רק במאה ה-20? הנה לפניכם.

בפרשת בראשית נבראים בעלי החיים, באוויר (העופות) בים (בכללם הדגים) וביבשה (בעלי החיים), ולבסוף האדם. ארבע קבוצות. אלא, שרק הדגים והאדם מקבלים את הברכה פרו ורבו. העופות ובעלי החיים, לא.

"פרו ורבו" לדגים:

"וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים, לֵאמֹר: פְּרוּ וּרְבוּ, וּמִלְאוּ אֶת-הַמַּיִם בַּיַּמִּים"

(בראשית א' כב')

(ברכת פרו ורבו לדגים בספר התורה, בראשית א' כב')

(דגים באוקיינוס. רבייה ולהקות ענק)

"פרו ורבו" לאדם:

"וַיְבָרֶךְ אֹתָם, אֱלֹהִים, וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ"

(בראשית א', כח')

(ברכת פרו ורבו לאדם בספר התורה, בראשית א' כח')

העופות לא מקבלים את ברכת "פרו ורבו" - ניסוח הריבוי לא כולל ברכה זו:

"וְהָעוֹף, יִרֶב בָּאָרֶץ"

(בראשית א', כב')

(שחף. העופות לא קיבלו את ברכת פרו ורבו בפרשת בראשית)

גם בעלי החיים ביבשה לא מקבלים את ברכת "פרו ורבו":

"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ בְּהֵמָה וָרֶמֶשׂ וְחַיְתוֹ אֶרֶץ לְמִינָהּ וַיְהִי כֵן. וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת חַיַּת הָאָרֶץ לְמִינָהּ וְאֶת הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ וְאֵת כׇּל רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה לְמִינֵהוּ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב."

(בראשית א', כד'-כה')

(סוסים. בעלי החיים ביבשה

לא קיבלו את ברכת פרו ורבו בפרשת בראשית)

נקפוץ קדימה בזמן, 5800 שנה מאדם וחווה ועד ימינו.

כיום ידוע כי אכן, קיים הבדל דרמטי בין מחזורי הרבייה של העופות ובעלי החיים, לבין אלו של הדגים ובני האדם.

לעופות ובעלי החיים ביבשה, שכזכור לא קיבלו את ברכת פרו ורבו, מחזורי רבייה קשיחים, שאינם יכולים להתקיים כל השנה. הרבייה מבוססת על עונות ייחום, ועל שעון ביולוגי והורמונלי פנימי. במילים פשוטות: העופות ובעלי החיים היבשתיים לא מתרבים "מתי שרוצים", אלא ריבויים תחום ומוגבל לזמנים מסויימים.

הדגים לעומתם, יכולים להתרבות כל השנה. המעכב היחיד לרביה הוא תנאי הסביבה, לא הדג עצמו. גם אצל בני האדם, כידוע, מנגנון הרבייה פעיל כל השנה, ואינו תלוי בעונה או בשעון ביולוגי. אצל הדגים, אגב, גם המספרים עצומים. עשרות ומאות אלפי ביצים בהטלה אחת. "פרו ורבו" (בראשית א' כב', בראשית א' כח'). מדויק להפליא.

שאלות ותשובות:

שאלה:

אבל יש בעלי חיים ביבשה עם מחזור רבייה גמיש, היכולים להתרבות כל השנה, כגון חתולים ומכרסמים?

תשובה:

א. מדובר במיעוט טקסונומי ברור, כלומר במיעוט מובהק של מינים \ סוגים \ משפחות בקרב בעלי החיים ביבשה. לשם המחשה:

יונקים גדולים - כמעט כולם עונתיים
מעלי גירה - קשיחים
טורפים גדולים - קשיחים
יונקים קטנים מסוימים - גמישים

הגמישים הם מיעוט טקסונומי ברור.

ב. גם בקרב מיעוט זה - מדובר על מחזור רבייה גמיש יותר, אך עדיין לא דומה בכלל לדגים:

השפעת הסביבה:

אצל הדגים, סביבה מתאימה מפעילה מחזור רבייה.
אצל המיעוט האמור בקרב חיות היבשה, סביבה מתאימה לא עוצרת מחזור רבייה. אך עדיין הרבייה תלויה בשעון ביולוגי והורמונלי פנימי (גם אם המחזור יכול להיות קצר).

כמויות:

אצל הדגים, הטלות ביצים יכולים להגיע לעשרות אלפים ומאות אלפים ויש אומרים אף מיליוני ביצים בהטלה אחת.
בקרב חיות היבשה, כולל בקרב היונקים הקטנים האמורים, כידוע, אין לזה אח ורע.

שאלה:

בפרשת נח כתוב: "כׇּל־הַחַיָּ֨ה אֲשֶֽׁר־אִתְּךָ֜ מִכׇּל־בָּשָׂ֗ר בָּע֧וֹף וּבַבְּהֵמָ֛ה וּבְכׇל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ הוצא הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ וְשָֽׁרְצ֣וּ בָאָ֔רֶץ וּפָר֥וּ וְרָב֖וּ עַל־הָאָֽרֶץ" (בראשית ח' יז'). נראה מכאן שלאחר המבול גם עופות ובעלי החיים ביבשה קיבלו את ברכת "ופרו ורבו".

תשובה:

ניסוח הפסוק הוא בגוף שלישי ("וּפָר֥וּ וְרָב֖וּ"), לא כמו הברכה הישירה בגוף שני לדגים ולאדם הפרשת בראשית ("פְּרוּ וּרְבוּ").
ואכן, ברור שגם בעלי החיים ביבשה והעופות פרים ורבים. זו קביעה אלוקית. אלא שלא זכו לברכה הישירה, גם אחרי המבול, ברכה עם ההשלכות שתיארנו לעיל.
נשים לב אגב שברכת "פרו ורבו" אכן חוזרת, גם בפרשת נח, בגוף ראשון - אך רק לבני האדם: "וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים, אֶת-נֹחַ וְאֶת-בָּנָיו; וַיֹּאמֶר לָהֶם פְּרוּ וּרְבוּ, וּמִלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ." (בראשית ט', א') וגם: "וְאַתֶּם, פְּרוּ וּרְבוּ, שִׁרְצוּ בָאָרֶץ, וּרְבוּ-בָהּ" (בראשית ט', ז'. יש אומרים שבפסוק ז' זו מצווה ולא ברכה, עיין רש"י ושפתי חכמים שם, איך אין זה גורע מענייננו כאן).

מקורות תורניים:

"בדגים ברכה כפולה פרו ורבו כדרך שהזכיר במין האדם. ובעופות לא נאמרה כי אם ברכה אחת והעוף ירב בארץ אבל בבהמות לא נאמרה ברכה כלל" (כלי יקר בראשית א' כ')
"ואתם פרו ורבו. לפי פשוטו, הראשונה לברכה וכאן לצווי" (רש"י בראשית ט', ז', על פי גמרא כתובות ה')
"שסובר דפסוק דפרשת בראשית (א' כח') - ויאמר להם פרו ורבו - הוא פירוש של ויברך אותם אלהים, וכן נמי קרא דלעיל פסוק א'- ויאמר להם פרו ורבו - הוא פירוש של ויברך אותם אלהים" (שפתי חכמים שם)
"האמור באדם (לעיל א' כח') גם בבני נח (שם ט' א') עם "ויברך אותם אלהים" ברכה כענין שנאמר בדגים (שם א כב)" (רמב"ן בראשית ט', ז')
"בעבור היותם בני נח ברך האל ית' את כלם באמרו פרו ורבו ומלאו את הארץ" (ספורנו בראשית ט', יט')

מקורות מדעיים:

Food and Agriculture Organization of the United Nations. (1957). Reproductive cycles and environmental cues. FAO Fisheries Biology Manual. https://www.fao.org/4/x5742e/x5742e03.htm
Md Al-Emran, Md Mahiuddin Zahangir, Muhammad Badruzzaman, Md Shahjahan, Influences of photoperiod on growth and reproduction of farmed fishes - prospects in aquaculture, Aquaculture Reports, Volume 35, 2024. https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S2352513424000668
umar, P. et al. (2022). Effect of Changing Environmental Factors on Reproductive Cycle and Endocrinology of Fishes. In: Sinha, A., Kumar, S., Kumari, K. (eds) Outlook of Climate Change and Fish Nutrition. Springer, Singapore. https://doi.org/10.1007/978-981-19-5500-6_25
Majumdar, G., Yadav, G. & Singh, N.S. Photoperiodic physiology of summer breeding birds and a search for the role of eye. Photochem Photobiol Sci 23, 197–212 (2024). https://doi.org/10.1007/s43630-023-00505-2
Dawson, A., King, V. M., Bentley, G. E., & Ball, G. F. (2001). Photoperiodic control of seasonality in birds. Journal of Biological Rhythms. https://journals.sagepub.com/doi/10.1177/074873001129002079
Shinobu Yasuo "Seasonal Adaptation of Mammalian Development: Effect of Early-Life Photoperiod on Reproduction, Somatic Growth, and Neurobehavioral Systems," Zoological Science 42(1), 41-51, (22 January 2025). https://doi.org/10.2108/zs240059
Clauss, M., Zerbe, P., Bingaman Lackey, L. et al. Basic considerations on seasonal breeding in mammals including their testing by comparing natural habitats and zoos. Mamm Biol 101, 373–386 (2021). https://doi.org/10.1007/s42991-020-00078-y
Meddle, S.L., Bentley, G.E., King, V.M. (2002). Photoperiodism in Birds and Mammals. In: Kumar, V. (eds) Biological Rhythms. Springer, Berlin, Heidelberg. https://doi.org/10.1007/978-3-662-06085-8_16
Hugues Dardente, Didier Lomet, Vincent Robert, Caroline Decourt, Massimiliano Beltramo, Maria-Teresa Pellicer-Rubio, Seasonal breeding in mammals: From basic science to applications and back, Theriogenology, Volume 86, Issue 1, 2016, Pages 324-332, https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0093691X1630084X